ראשיתה של תל חיתל חי היא אחד האתרים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה הציונית בעת החדשה. אתר זה הפך לסמל של ההתיישבות הארץ-ישראלית, ושל מסירות ודבקות במטרה. היישוב זכה לתהילתו בעיקר הודות לקרב המשמעותי אשר התקיים בו בשנת 1920. קרב זה הפך לסמל הגבורה המודרני של היהודי-הישראלי, הנלחם מעטים נגד רבים. סיפורה של תל חי החלה עוד בשנת 1893, כאשר הברון אדמונד דה רוטשילד רכש 13,000 דונם מאדמות האזור שעד אז נקרא "ח'ירבת תלח'ה". בשנת 1896 הוקמה המושבה מטולה על עשרת אלפים דונם מתוך שטח זה. על מנת לשמור על הנוכחות הציונית בשאר האדמות, נמסר שאר השטח בשנת 1905 לחלוצים חברי ארגון "השומר". חברי ארגון השומר הפעילו משנת 1907 חווה חקלאית במקום, שפעלה עד לנסיגת הצבא העותמני. עם נסיגת הצבא העותומאני בשנת 1918, הקימה קבוצה זו את קיבוץ תל חי במקום החווה החקלאית. מאורעות תל חיכשנתיים לאחר הקמת הקיבוץ, בשנת 1920, התרחשו המאורעות הידועים בשם מאורעות תל חי. בשנה זו פתחו ערביי האזור במרד, שנועד לסלק את המנדט הצרפתי. כחלק מן הניסיון לסלק את המנדט הצרפתי, הגדירו הערבים את הישובים היהודיים אשר הוקמו באצבע הגליל - מטולה, כפר גלעדי,חמארה ותל חי – כיעדים לחיסול והשמדה. באותה העת מנתה מטולה 120 איש, וכל הישובים האחרים מנו כ-20 מתיישבים בלבד. לאור ההסלמה בהתקפות עליהן, כוח האדם המצומצם והאמצעים הדלים שעמדו לרשותם, ביקשו יישוב האזור סיוע ממרכז הארץ. כמענה לבקשת הסיוע הגיע לאזור קבוצת מתנדבים, בפיקודו של יוסף טרומפלדור. במהלך חודש פברואר 1920, התגברו ההתקפות על היישובים, ובראשון במרץ 1920, הוא י"א באדר תר"פ, נפלה תל חי. באותו בוקר החלה קבוצה גדולה של ערבים חמושים להקיף את חצר תל חי. הקבוצה ביקשה להיכנס אל הבניין המרכזי, באמתלא שברצונם לוודא שכוחות צרפתיים אינם נוכחים בשטח. המתיישבים הרשו לקבוצה להיכנס אל שטח היישוב. בהגיעם לקומה השנייה של הבניין, הבחין מנהיג הקבוצה הערבית, כאמל אל חסיין, בעובדה שאחת המתיישבות אוחזת בנשק ואף ניסה לחטוף את הנשק מידה. תוך כדי ניסיון חטיפת הנשק נדרך הנשק ונפלטה ממנו ירייה. הירייה הובילה לפרוץ מהומה, משום שכולם חשבו שההתקפה הערבית על תל חי החלה. זה היה האות לפתיחתו של קרב מר בין הפורעים הערבים לבין המתיישבים היהודיים באזור. במסגרת קרב זה נפלו רבים ממתיישבי תל חי, ביניהם יוסף טרומפלדור. עקב התוצאות העגומות של הקרב, החליטו המתיישבים הנותרים לשרוף את שאריות היישוב ולהדרים אל עבר איילת השחר, אשר נמצאה תחת שלטון המנדט הבריטי. החזרה לתל חיכוחות המנדט הבריטי לחמו בצורה עיקשת כנגד הפורעים הערבים עד להכנעתם בחודש יולי 1920. לקראת סוף שנה זו עלו מחדש שלושת היישובים תל חי, כפר גלעדי ומטולה על הקרקע. בשנת 1926 אוחדה תל חי עם כפר גלעדי. בזכות המשך ההתיישבות של שלושת הישובים היהודיים, נמסר אזור 'אצבע הגליל' לשלטון המנדט הבריטי. הודות לישיבתם העיקשת, גבורתם והיאחזותם בקרקע של שלושת היישובים הללו, אצבע הגליל הינה כיום חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. שיקום וזיכרוןנופלי הקרב נקברו בבית הקברות אשר בין היישוב לבין כפר גלעדי. מעל קברם הוצב פסל "הארי השואג" מאת הפסל מלניקוב, המנציח את זכרם ומספר את סיפורם. לאחר קום המדינה הוחל בשיפוץ תל חי. כיום פועלים במקום אתר הנצחה ומוזיאון, בו מוצגים מסמכים מהתקופה יחד עם תיעוד החיים באזור ומונצחת גבורתם של מתיישבי האזור. התאריך העברי של הקרב, יום י"א באדר, נקבעה כיום תל חי. יום זה מצוין על ידי טקס ממלכתי ועל ידי עלייה המונית לתל חי, לכיבוד הנופלים ומורשתם.
